וַיֵּלֶךְ חֲזָאֵל לִקְרָאתֹֽו וַיִּקַּח מִנְחָה בְיָדֹֽו וְכָל־טוּב דַּמֶּק מַא אַרְבָּעִים גָּמָל וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיֽו וַיֹּאמֶר בִּנְֽךָ בֶנהֲדַד מֶלֶךְ־אֲרָם שְׁלָחַֽנִי אֵלֶיֽךָ לֵאמֹר הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה